נטע שפירא

גננת. 

מסלול לחינוך יצירתי בסימנר הקיבוצים 1985.

בוגרת החממה למנהיגות חינוכית של עיריית רעננה.

מנחת קבוצות "גננות מעצימות".

מאמנת אישית ומטפלת ביו באלאנס.

בת קיבוץ מנרה- אמא לשלושה.

המוטיבציה לתוכנית "שפת הכוחות"

גן הילדים עבורי הוא בית.

מקום מופלא זה של הזדמנויות אינסופיות יכול לשמש למרחב קדוש של עשייה,

הקשבה והתבוננות- אך כפי שקורה רבות, הוא הופך רק לתחנת מעבר לקראת 

משהו נחשב ומוערך יותר.

הגן עבורי הוא בית.

מקום בו יש לשים את הילד במרכז, ולטפח מערכות יחסים בינאישיות, עמוקות

ומשמעותיות- אך כפי שקורה לעיתים, הוא משועבד למרדף אינסופי אחר הספק 

ותוצרים, דרישות מערכת, וציפיות סביבה.

הגן עבורי הוא בית.

מקום בו מתנהל תהליך של חיפוש, גמישות, סקרנות, מקום המכבד סימני שאלה.

אך כפי שקורה לא פעם- הוא נעשה מקום סגור, מובנה, המדכא יצירתיות ויציאה

מהמסגרת.

 

בכל אחד מאיתנו מקנן ה"מה" וה"איך" החזק והמשמעותי שלו. הצבע האישי.

יש שקוראים לזה "שליחות" יש שקוראים לזה "מימוש עצמי".

לעיתים קרובות אנו נוטים להשתיק את הקול הקורא לנו לצאת לשנות, לחדש, להשפיע.

צו פנימי לקחת אחריות כמחנך- כאדם.

אני בחרתי לא "לשבת על הגדר". בחרתי לא לחוות תסכול ועוגמת נפש מכך שדברים

מתנהלים באופן מנוגד לתפיסותיי- בחרתי לקחת אחריות ולעצב את עבודתי כמחנכת-

להוליך את גן הילדים שלי ברוח תפיסות העולם והאמת שלי, להקשיב ל"קול הפנימי היודע"

ולצאת לדרך.

 

"תמיד ידעתי כי לבסוף אצא לדרך

אולם אתמול לא ידעתי כי יהיה זה היום"

(נהריאורא) 

גן אגוז רעננה

"שפת הכוחות" פגשה עם השנים עשרות ילדים בגן אגוז ברעננה.

(גן עירוני של משרד החינוך - תלת שנתי- מגיל 3 עד גיל 6)

התכנית השתנתה והתפתחה כל העת, ונוספו לה רבדים ע"י ילדים, הורים וצוות

אשר התמסרו לתהליך בכח של אמונה ואמון, כנות ויצירתיות שאינם מובנים מאליהם....

המסע המשותף של הגן- והחומרים האישיים שנאספו- היוו תשתית לבניית המודל,

להבנת תהליך ההעצמה והמודעות- ולהקרנה שלו על מכלול המיומנויות בגן.

משום שמדובר בטיפוח שפה רגשית חברתית, מעצימה ויוצרת חוסן, השפעתה ניכרת

בקרב הילדים, משפחותיהם וסביבתם הקרובה- כולם נתרמו ממנה- כפי ההתמסרות

והנתינה המופלאה שיצקו לתוכה.

התכנית  הובילה לשינוי משמעותי באקלים הגני, בדרכי הלמידה,ובדגשים- היא הפכה

את החוויה של הגן לחוויה של חגיגה בלתי פוסקת. יצירתית, מהנה, מאתגרת, ומרגשת.

שפת הכוחות נולדה עבור, בעזרת ובזכות- הצוות, ההורים והילדים בגן אגוז רעננה.

 

"הדואג לימים- זורע חיטים

הדואג לשנים- נוטע עצים

הדואג לדורות- מחנך נפשות"

(יאנוש קורצ'אק) 

החממה למנהיגות חינוכית- עיריית רעננה

עיריית רעננה חרטה על דיגלה טיפוח יזמות חינוכית- מתוך מגמה לעודד אנשי חינוך

בעיר לחולל שינויים בתוך המרחב החינוכי בו הם פועלים. לעודד אותם למנהיגות ,

למעורבות ולאחריות על העשייה החינוכית שלהם בפרט- תוך השפעה על המערכת

החינוכית ברעננה בכלל. העיר השקיעה בגיבוש קבוצות מחנכים השואפים לשינוי-

והקדישה הדרכה מקצועית, תקציבים ובעיקר תמיכה אישית וגיבוי ליזמים.

גננת בגן נושאת בתפקידה, ללא מעגלי תמיכה קרובים. השתייכות למעגל תמיכה כה

משמעותי כמו החממה למנהיגות חינוכית- סיפקה לי הדרכה מקצועית, "גב מוראלי",

ואף סיוע תקציבי מן העירייה. הידיעה שמאפשרים לי לבדוק דרך חדשה- נותנים בי

אמון- תומכים ומחבקים את האומץ לצאת למסע- נוסכת ביטחון, מאפשרת צמיחה של

תהליכי שינוי אישיים- ומהווה קרקע פוריה לזרעים של יצירתיות העזה ומעוף.

אני חבה תודה גדולה לעירייה ולחממה- על הזכות להתפתח, לצמוח ולהצמיח בתוכה.

 

"היחידים שיכולים לראות את התמונה כולה

הם אלו שיוצאים מחוץ למסגרת".

(סלמן רושדי)

גננות מעצימות

בתחילת בנייתו של המודל, מטרתי העיקרית הייתה, יצירת תכנית העצמה רגשית

חברתית לגיל הרך(עבור הילדים). אלא שעם הזמן- הסתבר לי שאחד מהרווחים

המשניים המשמעותיים ביותר של התוכנית היה שהיא "החזירה לי את האור לעיניים".

חוויית הגן שלי כגננת השתנתה לחלוטין- והפכה לחוויה מאתגרת, פורה, יצירתית

בלתי צפויה ומרתקת.

הבנתי בהדרגה ש"השליחות" אינה מסתיימת בתכנית העצמה לילדים- אלא כרוכה

בהכרח- בתוכנית העצמה לגננות, אשר יוכלו לקבל השראה מהמודל על מנת ליצור

מודלים משלהן בהשראתו.

התוכנית "גננות מעצימות" כוללת 8-10 מפגשים עם גננות החותרות לשינוי.

המפגשים מספקים תשתית יישומית של עקרונות התכנית, ומשלבת התנסות אישית

ושיח קבוצתי פתוח על תהליכי העצמה ועבודה רגשית חברתית בגנים.

הקבוצות פועלות מזה 3 שנים- בחלק מן הגנים מיושמת התכנית בצורה כזו או אחרת-

ובאחדים אף מיושמות תכניות חדשניות שפיתחו גננות בהשראתה. 

"ללמד זה ללמוד פעמיים"

(ג'וזף ג'וברט)

 

מחקר

במהלך שנת תשע"ג התקיים מחקר של אוניברסיטת תל אביב, באישורו של המדען

הראשי של משרד החינוך.

המחקר נועד לבחון את יעילותה והשפעותיה של "שפת הכוחות".

הוא חקר את הטענה שמעבר להתמקדותה בטיפוח הצד הרגשית חברתי- קיימות

השפעות של התוכנית על מגוון המיומנויות והכישורים של התלמידים.

המחקר בחן ארבעה גנים של משרד החינוך ברעננה. שניים מהגנים היו גנים בהם

מיישמים את גישת "שפת הכוחות", ושניים מהם עבדו על פי שיטות ההוראה

המקובלות- (שניים אלו היוו את קבוצת הביקורת).

במחקר נבדקו ארבעה פרמטרים:

1) תפיסת ערך עצמי.

2) תחושת שייכות חברתית

3) גמישות מחשבתית

4) אינהביציה- דחיית סיפוקים.

ארבעת מרכיבים אלו נחשבים כמנבאים הצלחה בהמשך דרכו של התלמיד.