הי נטע,

תודה על יום ההולדת, טנא שמחה ומאוד התרגשה.

רציתי להגיד לך שקראנו בבית את החוברת שהילדים הכינו לטנא

ופשוט הוקסמנו מיכולת הביטוי של הילדים.

מצאנו את עצמנו קוראים בזה שוב ושוב ומראים לכל מי שנכנס בשערינו.

זה פשוט לא יאמן שהילדים האלה רק בני 4-5.

"שפת הכוחות" לקחה את היכולת שלהם לבטא רגשות לרמה שלא מביישת ילדים הרבה יותר גדולים.

הרגשנו שהילדים היו ממוקדים במה שהם רצו להגיד לטנא ועל טנא והיו מסוגלים גם לתת דוגמאות.

כל זה דרך שפה שגרמה להם כנראה להבין  ולתמלל את מה שהם מרגישים.

לדוגמא נועם (שכמעט התקשרתי אליה בעצמי להגיד לה שהתרגשתי מהברכה שלה!) שיש לה צורך בעזרה מטנא,

היא כתבה לטנא על "כוח העזרה" שהיא עוזרת לילדים וגם "קצת הרבה" לה! ולכן יש לה גם את "כח החברות"

ביטויים של אהבה, חברות, עזרה הדדית, יכולת משחק, וכד' נכנסו לברכות בטבעיות ממש.

ילדים  כתבו אני אוהב לשחק עם טנא ב....

אני רוצה ללכת עם טנא ל.. ושהיא תבוא איתי ל..

ילדים שפחות משחקים עם טנא יכלו לבטא איך טנא בגן למשל

טנא אוהבת מאוד לשחק בפרפריות והיא ילדה שמחה..

יש לה את "כח הנדיבות" כי היא תמיד מחלקת לכולם מהדברים שלה.

אה.. והרבה ילדים כתבו על "כח הנחישות"! (לא נראה לי שבבית הספר ילדים יודעים מה זה אומר)

בקיצור נטע,

נטעת בהם שפה בדיוק בשנת החייאת השפה שהייתה גורמת לאליעזר בן יהודה להיות גאה!

זה לא סתם שכל השכבה של ראם מגן אגוז התקבלו למבחני המחוננים ברעננה. השפה והכוחות שנטעת בהם הולכים איתם הלאה.

ועל כל זה ועל עוד הרבה.. (גם את הכבש"ה אנחנו לא שוכחים)
תודה ענקית.

הלוואי ויהיה מי שילמד ויעביר את זה הלאה!

משפחת דיין