"מחנכים חייבים לספק לילדים, רק שני דברים:

מקורות ושורשים מצד אחד,

ומן הצד השני - את האפשרות להצמיח כנפיים..." (מחנך אלמוני)

 

 

מושג ה”כח”

מושג ה”כח” מתקשר אצל רבים לכח פיזי למאבקי כוחות ואף לאלימות, בעוד ש”כח” בהגדרתו הוא: סגולה, יכולת וכושר הנעה. השימוש הפזיז הנעשה בימינו ב”כח” (כוחניות) עושה עוול למושג ה”כח”, מתייחס אליו בפשטנות ומקנה לו קונוטציה שלילית. תכנית “בקול הכח” מנתקת את הקשר ה”כוחניות” ממושג “הכח”, ומחזירה לו את עוצמתו.

בגיל הרך שכיחים מאבקי כוחות כחלק ממאפייני הגיל. על מנת להפוך את הכוחניות למיותרת יש להרחיב את ההכרות של הילדים עם מגוון הכוחות והכלים העומדים לרשותם לצורך למידה, התפתחות, תקשורת ופתרון בעיות. יצירת שפה מודעת המבחינה בין הכוחות השונים, משנה את השיח הרגשי והחברתי ואת האקלים הגני.

 

גן מאומן (קואוצ’ינג)

העצמה רגשית ומימוש עצמי מיטבי, הגדרת מטרות ובניית תכניות פעולה, הינם חלק משפה אימונית. (שהיא כיום שכיחה ואופנתית בעולם המבוגרים). קואוצ'ינג “בעולם המבוגרים” עוסק ברצון לשינוי, ב”תיקון”. מקורו באי נחת מהקיים. רכישת מיומנויות אימוניות והפנמתן כבר בגיל הרך, יעילה ומשמעותית משום שהיא מטמיעה אותן והופכת לדרך חיים.

השפה האימונית מתייחסת לעוצמות ול”כוחות” (ולא לקשיים ולכישלונות). היא מגדירה ומציבה יעדים ואתגרים ופועלת להגשמתם. היא מטפחת שפה רגשית ומודעות עצמית המבוססת על אחריות אישית. היא מקנה ביטחון עצמי ותחושת ערך, מחזקת ומעצימה.

השפה היא שפה של: “אני יכול”. ובעת קושי השאלה היא: “מה יאפשר לך”? “באיזה כח תשתמש”?

 

קשר עם הסביבה

קשר לסביבה מתוך תפיסת עולם מכבדת, קשובה, מתבוננת ורגישה לפרטים הינה בבסיס התכנית. היא מעודדת להכרות ואהבת הטבע והסביבה הקרובה, דרך טיולים ופעילויות חקר וגילוי. היא יוצרת זיקה בין המעגלים השונים המקיפים את הילד. הקשר בונה מחויבות ערכית ויחסים של אחריות, מעורבות והדדיות.

 

“שוויון ערך הכח”

המושג “שוויון ערך הכח” הושאל מהפילוסופיה האינדיאנית הגורסת שאין חזק או חלש בטבע. כל בעל חיים ניכן בכוחות המתאימים לו בדיוק על מנת להתקיים. (מציאת מזון, מקום מגורים, רבייה, הגנה עצמית וכו') הכרות עם חוזקות שונות ופתרונות מגוונים לצרכים שונים - מפגישים אותנו עם התובנה שבסופו של דבר - כולם חזקים בדרכם. בהשלכה לשוויון ערך הכח בטבע, נגיע דרך “שפת הכוחות” לזיהוי הכוחות השונים בכל אחד מאיתנו ולהבנה שאין כח אחד עדיף על משנהו ואין חזק או חלש בינינו.

 

תכנית הוליסטית

מקורות ה"יניקה” של התכנית רחבים ומגוונים. אגדות, משלים, קלפים, מנדלות, מעגלי הקשבה ועוד - אלו רק חלק ממגוון גדול של כלים שאומצו בדרך ויצרו תכנית צומחת, דינאמית, עשירה ומסקרנת. שפה רגשית חברתית שזורה בכל היבט של חיי היומיום, ובכל תחום בעשייה הגנית. היא משתלבת בכל עולמות התוכן ותחומי הדעת. בצד ההדגשה והעמקת העיסוק בתחום הרגשי חברתי שנוגע למיומנויות “כישורי חיים”, נרכשות ונלמדות בגן כל המיומנויות האחרות על פי תכנית הלימודים הנדרשת בגן. הגננת אינה “מזניחה” את טיפוח הצדדים הקוגניטיביים כגון האוריינות והמיומנויות המתמטיות, היא מלמדת חגים ועונות שנה, מטפחת מוטוריקה ועוד. השוני הוא בסדר העדיפויות ובנקודת המבט הגורסת שיצירת חוסן, מודעות ותחושת ערך אצל הילד, הופכת את חוויית הלמידה לעמוקה איכותית ומשמעותית.

 

הכל פתוח

התכנית “בקול הכח - שפת הכוחות” צמחה בהדרגה מתוך חיי היומיום בגן. הן הגננת והן הילדים יוצקים בה את המשמעויות והמקצב האישי שלהם. יש בה חופש. היא גמישה ונגישה. יחד עם זאת היא בנויה נידבך על נידבך בהתאם להתפתחות הילד, ויש לה רצף כרונולוגי ולינארי המקל על הילד את רכישתה והפנמתה. בהיותה שפה, היא מהווה מודל ודגם יותר מאשר תכנית מובנית. הדגם הזה יכול (וצריך) להשתנות “וללבוש פנים” וצבעים שונים בהתאם לרוח כל גן, גננת וילדים.

 

דילמת הזמן

משאב הזמן יקר מאד ביום הלימודים. הוא מתחלק על פני משימות רבות, תכנים מגוונים ובעיקר תלמידים רבים וגננת אחת. לכאורה, עשייה המונעת מדחף חזון ומעוף של הגננת “גוזלת” מזמן יישום תכניות הליבה ומתנגשת עם מטלותיה הפדגוגיות. מאידך, בהיות הגננת מחויבת ומקצועית, היא תשכיל להפוך את הלמידה למקדמת ומשמעותית דווקא כאשר היא תבוא עם אור בעיניים ועם חדוות יצירה. ה”מה” וה”איך” יכולים ללכת “שלובי זרוע”.

תכנית “בקול הכח” אינה “גוזלת” זמן מהגננת או מתוכניות הליבה, היא מנצלת את הזמן אחרת. היא מאפשרת יישום מיטבי תוך ניצול מקורות ההנעה וההנאה של הגננת והילדים.

בעבודת עומק אישית ומשמעותית - היא מגיעה אל לב ליבה של הליבה.

 

ללא מגבלת גיל

התכנית מיועדת לגיל הרך מתוך אמונה עמוקה שבגיל חשוב זה נטמנים היסודות לכל דפוסי החשיבה, ההרגלים, הדימוי ותפיסות הערך החיוניות ביותר. היא מיושמת החל מגיל 3 וצומחת עם הילד בהדרגה בכיתות הגן, אך היא אינה נעצרת בסיימו את הגן. אין לה תאריך תפוגה ואין לה גיל התחלה מחייב. התכנית יכולה להיות מיושמת ומותאמת לגילאי בית הספר. בהיותה מודל ותפיסת עולם, החותרת לשימת דגש על העצמה רגשית חברתית כבסיס ללמידה משמעותית, יש לה מקום חשוב ויכולת להשתלב באופן מיטבי בבתי הספר.

לא פעם מספרים הורים לילדים בגן כיצד “שפת הכוחות” והכלים הפשוטים והנגישים שהילדים מביאים הביתה משמשים אותם כמבוגרים. אף אני חשה שהשפה שסיגלתי והכלים והמיומנויות שפותחו בתכנית משמשים אותי באופן שוטף בחיי האישיים.

 

מטרת חוברת ההדרכה

זוהי אינה חוברת הדרכה במובן המקובל. זוהי תפיסת עולם, שפה ודרך חיים. היא אינה מחייבת היערכות ושינויים אופרטיביים, אך כן מזמינה לתהליך של התבוננות וחיפוש. תכנית ההדרכה נועדה לשמש גננות, הורים ומורים, ומציגה את רוח הגישה.

למרות שהיא כוללת דוגמאות ויישומים מגוונים ופשוטים לביצוע, אין היא ספר הדרכה או ספר מתכונים “כזה ראה וקדש”. חוברת ההדרכה מזמינה להכיר את דרך החשיבה, את הרצון לחיפוש, את חדוות הגילוי. היא מציבה יסודות, ומביאה הוכחות ודוגמאות רבות ליציבותם (ובעיקר לעושר ולעומק, לחוכמה, לחדווה ולהנאה).

האחריות של כל משתמש בתכנית היא לבנות סביב היסודות הללו, את הקירות שלו, בדרכו. עליו לצאת לדרך. לדרך שלו. לקחת איתו את “כח הסקרנות” ו”כח האהבה”, “כח הנחישות” “וכח האמונה”,“כח השמחה”

ו”כח החלומות” ולמצוא את “קול הכח” שיעשה כל יום בגן לחוויה של מימוש והגשמה.

 

"דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו,

דע שכל עשב ועשב,

יש לו שירה מיוחדת משלו,

ומשירת העשבים נעשה ניגון של הלב." (רבי נחמן מברסלב)

 

חגיגה לגננת

עבודת המחנך היא עבודה שוחקת מאין כמוה. לא כל שכן גננת בגן שנושאת באחריות ללא מעגלי תמיכה קרובים. היא מתמודדת כמעט לבד עם קונפליקטים מקצועיים, ערכיים ורגשיים רבים, אשר משכיחים במרוצת היומיום את תחושת השליחות. ה”איך” משתלט על ה”בשביל מי ובשביל מה”.

תכנית “שפת הכוחות” מזמינה את הגננת לשאול קודם כל את עצמה – מה עושה לה טוב? מה הכח המניע שלה? “מהם הכוחות שלה”? בדיוק כפי שהיא שואלת ומסייעת לילדים לשאול ולגלות את הכוחות בתוכם. אותם כוחות ייחודיים של הגננת צריכים להיות נוכחים במלוא הכח בגן.

 

גננת שמונעת ע”י החוזקות ותחומי העניין שלה, מקרינה הנאה וסיפוק, יש בה דחף ולהט המהווים מודל של מימוש. גננת שנהנית מעבודתה ובאה ממקום פתוח, פועלת מתוך סקרנות וחיפוש, עניין וחדוות עשייה. גננת שמפנה מקום לסימני שאלה, לדרכים מגוונות, לגמישות, היא גננת שמאפשרת לילדים, להורים ולצוות להיות כח מניע בגן, מאתגרת ומצמיחה יוזמות וחדשנות, יוצרת עבורה ועבור הילדים גן מרתק ושמח.