
נטע שפירא
גננת.
מסלול לחינוך יצירתי בסמינר הקיבוצים.
בוגרת החממה למנהיגות חינוכית של עיריית רעננה
מנחת קבוצות של "גננות מעצימות" בשפת הכוחות.
מאמנת אישית ומטפלת ביו באלאנס.
זוכת פרס משרד החינוך למנהלים פורצי דרך
תעודת הוקרה מעיריית רעננה על עשייה פורצת דרך בחינוך.
בת קיבוץ מנרה- אמא לשלושה.

נטע שפירא
גננת.
מסלול לחינוך יצירתי בסמינר הקיבוצים.
בוגרת החממה למנהיגות חינוכית של עיריית רעננה
מנחת קבוצות של "גננות מעצימות" בשפת הכוחות.
מאמנת אישית ומטפלת ביו באלאנס.
זוכת פרס משרד החינוך למנהלים פורצי דרך
תעודת הוקרה מעיריית רעננה על עשייה פורצת דרך בחינוך.
בת קיבוץ מנרה- אמא לשלושה.

ימים רבים מתוך שנותיי כגננת בגן מצאתי את עצמי מבקשת שמשהו משמעותי ישתנה בגן הילדים.
היו רגעים שהכניסה לגן, וההתמודדויות עם ה"כאן ועכשיו". עם המטלות הניהוליות והפדגוגיות, ועם סדרי עדיפויות המשאירים בתחתית הסולם זמן להקשבה משמעותית לילד - שחקו אותי נפשית.
התוכנית שלי נולדה מתוך הרגעים הללו.
רגע אמת שבו את מתבוננת על עצמך כמחנכת וכאדם - ונאלצת לבחור.
תוכנית "שפת הכוחות" התחילה מחיפוש תשובה לסימני השאלה שהציפו אותי בדרך... היא נבטה ממקום של הקשבה, סקרנות ומחויבות... היה בה לא נודע גדול - בצד ידיעה מוחלטת - וודאות מה חשוב בעיני. למה ולמי אני מחויבת.
בכל אחד מאיתנו מקנן ה"מה" וה"איך" החזק והמשמעותי שלו. הצבע האישי.
לעיתים קרובות אנו מתפתים להשתיק את הקול הזה הקורא לנו לצאת לשנות, לחדש ולהשפיע אני בחרתי לא "לשבת על הגדר". בחרתי לקחת אחריות שתעצב את עבודתי כמחנכת. להקשיב ל"קול הפנימי" ולצעוד עם גן הילדים שלי למסע של דיאלוג, סקרנות, חיפוש וחדשנות. בחרתי להקשיב לצו פנימי ולקחת אחריות כמחנכת- כאדם. יש שקוראים לזה "שליחות" יש שקוראים לזה "מימוש עצמי". אני... לא יכולתי שלא לצאת לדרך.
המיזם והתוכנית שפיתחתי פגש עם השנים עשרות ילדים, הורים, צוות
וגננות עמיתות.
הוא השתנה וגדל עימם ואני זכיתי לצמוח מכל מפגש ומפגש.
"תמיד ידעתי כי לבסוף אצא לדרך אולם אתמול לא ידעתי כי יהיה זה היום"
(נהריאורא)
ימים רבים מתוך שנותיי כגננת בגן מצאתי את עצמי מבקשת שמשהו משמעותי ישתנה בגן הילדים.
היו רגעים שהכניסה לגן, וההתמודדויות עם ה"כאן ועכשיו". עם המטלות הניהוליות והפדגוגיות, ועם סדרי עדיפויות המשאירים בתחתית הסולם זמן להקשבה משמעותית לילד - שחקו אותי נפשית.
התוכנית שלי נולדה מתוך הרגעים הללו.
רגע אמת שבו את מתבוננת על עצמך כמחנכת וכאדם - ונאלצת לבחור.
תוכנית "שפת הכוחות" התחילה מחיפוש תשובה לסימני השאלה שהציפו אותי בדרך... היא נבטה ממקום של הקשבה, סקרנות ומחויבות... היה בה לא נודע גדול - בצד ידיעה מוחלטת - וודאות מה חשוב בעיני. למה ולמי אני מחויבת.
בכל אחד מאיתנו מקנן ה"מה" וה"איך" החזק והמשמעותי שלו. הצבע האישי.
לעיתים קרובות אנו מתפתים להשתיק את הקול הזה הקורא לנו לצאת לשנות, לחדש ולהשפיע אני בחרתי לא "לשבת על הגדר". בחרתי לקחת אחריות שתעצב את עבודתי כמחנכת. להקשיב ל"קול הפנימי" ולצעוד עם גן הילדים שלי למסע של דיאלוג, סקרנות, חיפוש וחדשנות. בחרתי להקשיב לצו פנימי ולקחת אחריות כמחנכת- כאדם. יש שקוראים לזה "שליחות" יש שקוראים לזה "מימוש עצמי". אני... לא יכולתי שלא לצאת לדרך.
המיזם והתוכנית שפיתחתי פגש עם השנים עשרות ילדים, הורים, צוות
וגננות עמיתות.
הוא השתנה וגדל עימם ואני זכיתי לצמוח מכל מפגש ומפגש.
"תמיד ידעתי כי לבסוף אצא לדרך אולם אתמול לא ידעתי כי יהיה זה היום"
(נהריאורא)
ימים רבים מתוך שנותיי כגננת בגן מצאתי את עצמי מבקשת שמשהו משמעותי ישתנה בגן הילדים.
היו רגעים שהכניסה לגן, וההתמודדויות עם ה"כאן ועכשיו". עם המטלות הניהוליות והפדגוגיות, ועם סדרי עדיפויות המשאירים בתחתית הסולם זמן להקשבה משמעותית לילד - שחקו אותי נפשית.
התוכנית שלי נולדה מתוך הרגעים הללו.
רגע אמת שבו את מתבוננת על עצמך כמחנכת וכאדם - ונאלצת לבחור.
תוכנית "שפת הכוחות" התחילה מחיפוש תשובה לסימני השאלה שהציפו אותי בדרך... היא נבטה ממקום של הקשבה, סקרנות ומחויבות... היה בה לא נודע גדול - בצד ידיעה מוחלטת - וודאות מה חשוב בעיני. למה ולמי אני מחויבת.
בכל אחד מאיתנו מקנן ה"מה" וה"איך" החזק והמשמעותי שלו. הצבע האישי.
לעיתים קרובות אנו מתפתים להשתיק את הקול הזה הקורא לנו לצאת לשנות, לחדש ולהשפיע אני בחרתי לא "לשבת על הגדר". בחרתי לקחת אחריות שתעצב את עבודתי כמחנכת. להקשיב ל"קול הפנימי" ולצעוד עם גן הילדים שלי למסע של דיאלוג, סקרנות, חיפוש וחדשנות. בחרתי להקשיב לצו פנימי ולקחת אחריות כמחנכת- כאדם. יש שקוראים לזה "שליחות" יש שקוראים לזה "מימוש עצמי". אני... לא יכולתי שלא לצאת לדרך.
המיזם והתוכנית שפיתחתי פגש עם השנים עשרות ילדים, הורים, צוות
וגננות עמיתות.
הוא השתנה וגדל עימם ואני זכיתי לצמוח מכל מפגש ומפגש.
"תמיד ידעתי כי לבסוף אצא לדרך אולם אתמול לא ידעתי כי יהיה זה היום"
(נהריאורא)
עבורי עיסוק בהעצמה רגשית חברתית בגיל הרך היא עבודת קודש. הגן אינו רק תחנת מעבר. עד או לקראת בית הספר. הגיל הרך הוא הגיל המשמעותי ביותר לרכישת כלים ומיומנויות, לגיבוש ועיצוב זהות עצמית וטיפוח מודעות רגשית וחברתית. זהו הגיל בו יכול הילד לבסס את החוסן ותחושת הערך שלו. לטפח עצמאות, מסוגלות ומנהיגות עצמית.
הגן עבורי הוא בית. מרחב לצמיחה ולהתפתחות.
מקום של הזדמנויות אינסופיות היכול לשמש מנוף לעשייה, למידה הקשבה והתבוננות-
הוא מקום בו הילד נמצא במרכז, ומתקיימות בו מערכות יחסים עמוקות ומשמעותיות באמצעות דיאלוג, זרימה, גמישות וכבוד הדדי. מקום המטפח סקרנות, סימני שאלה, מעוף ויצירתיות.
עבורי עיסוק בהעצמה רגשית חברתית בגיל הרך היא עבודת קודש. הגן אינו רק תחנת מעבר. עד או לקראת בית הספר. הגיל הרך הוא הגיל המשמעותי ביותר לרכישת כלים ומיומנויות, לגיבוש ועיצוב זהות עצמית וטיפוח מודעות רגשית וחברתית. זהו הגיל בו יכול הילד לבסס את החוסן ותחושת הערך שלו. לטפח עצמאות, מסוגלות ומנהיגות עצמית.
הגן עבורי הוא בית. מרחב לצמיחה ולהתפתחות.
מקום של הזדמנויות אינסופיות היכול לשמש מנוף לעשייה, למידה הקשבה והתבוננות-
הוא מקום בו הילד נמצא במרכז, ומתקיימות בו מערכות יחסים עמוקות ומשמעותיות באמצעות דיאלוג, זרימה, גמישות וכבוד הדדי. מקום המטפח סקרנות, סימני שאלה, מעוף ויצירתיות.
