תוכנית שפת הכוחות והתערוכות הייחודיות שהתקיימו בגן עוררו עניין רב והובילו לכתבות בעיתונות המקומית. למכתבים נרגשים וחוות דעת נלהבות שפורסמו ברשתות.
2024 "מאמר שלי שפורסם בעיתון "שעת איכות
ידיעות השרון 2022
פורטל עיריית רעננה 2022
צומת השרון 2016
מיינט רעננה 2018
קול רענן 2015
קול רענן 2015
קול רענן 2012
ידיעות השרון 2011
מכתבי הורים
הי נטע,
תודה על יום ההולדת, טנא שמחה ומאוד התרגשה.
רציתי להגיד לך שקראנו בבית את החוברת שהילדים הכינו לטנא
ופשוט הוקסמנו מיכולת הביטוי של הילדים.
מצאנו את עצמנו קוראים בזה שוב ושוב ומראים לכל מי שנכנס בשערינו.
זה פשוט לא יאמן שהילדים האלה רק בני 4-5.
"שפת הכוחות" לקחה את היכולת שלהם לבטא רגשות לרמה שלא מביישת ילדים הרבה יותר גדולים.
הרגשנו שהילדים היו ממוקדים במה שהם רצו להגיד לטנא ועל טנא והיו מסוגלים גם לתת דוגמאות.
כל זה דרך שפה שגרמה להם כנראה להבין ולתמלל את מה שהם מרגישים.
לדוגמא נועם (שכמעט התקשרתי אליה בעצמי להגיד לה שהתרגשתי מהברכה שלה!) שיש לה צורך בעזרה מטנא,
היא כתבה לטנא על "כוח העזרה" שהיא עוזרת לילדים וגם "קצת הרבה" לה! ולכן יש לה גם את "כח החברות"
ביטויים של אהבה, חברות, עזרה הדדית, יכולת משחק, וכד' נכנסו לברכות בטבעיות ממש.
ילדים כתבו אני אוהב לשחק עם טנא ב....
אני רוצה ללכת עם טנא ל.. ושהיא תבוא איתי ל..
ילדים שפחות משחקים עם טנא יכלו לבטא איך טנא בגן למשל
טנא אוהבת מאוד לשחק בפרפריות והיא ילדה שמחה..
יש לה את "כח הנדיבות" כי היא תמיד מחלקת לכולם מהדברים שלה.
אה.. והרבה ילדים כתבו על "כח הנחישות"! (לא נראה לי שבבית הספר ילדים יודעים מה זה אומר)
בקיצור נטע,
נטעת בהם שפה בדיוק בשנת החייאת השפה שהייתה גורמת לאליעזר בן יהודה להיות גאה!
זה לא סתם שכל השכבה של ראם מגן אגוז התקבלו למבחני המחוננים ברעננה. השפה והכוחות שנטעת בהם הולכים איתם הלאה.
ועל כל זה ועל עוד הרבה.. (גם את הכבש"ה אנחנו לא שוכחים)
תודה ענקית.
הלוואי ויהיה מי שילמד ויעביר את זה הלאה!
משפחת דיין
נפלה בחלקנו זכות גדולה להיות חלק ממשפחת גן אגוז במהלך ששת השנים האחרונות.
הבונוס הגדול שקיבלנו היה ששני ילדינו (בהפרש של שלוש שנים) השתתפו בתכנית העצמה בקול הכוח.
בתכנית הם קיבלו כלים לחיים בדיוק בזמן בו אישיותם מתגבשת. הם למדו להכיר את עצמם ולזהות את הכוחות הטמונים בהם.
במבט לאחור, ניצני התכנית נראו כאשר ביתי הבכורה עלתה לכיתה א' עם חבריה מגן אגוז. הבחנו שהיה הבדל מהותי בין קבוצת הילדים
שהגיעה מגן אגוז לבין שאר הילדים.
ההבדל היה שילדי גן אגוז ניחנו בביטחון עצמי גבוה, ידעו לבטא את עצמם ברהיטות, ידעו להתמודד מבחינה חברתית, היו קשובים לזולת וכלל היו מאוד דומיננטיים.
הרעיון של כיוונון "המצפן האישי" של הילדים החל מגילאי הגן הוא רעיון מבורך אשר תורם לבניית אישיותם של הילדים ומקנה להם כלים
להתמודדויות שונות בחיים.
מאחלים לך שתורה זו תגיע לכלל ילדי ישראל
משפ' שמר
בקול הכוח – "שפת הכוחות", שנוצרה, התעצבה והונחלה בגן אגוז בשלוש השנים האחרונות, נדבך על גבי נדבך, היא עבורי מהות ודרך חיים.
זוהי שפה רב ממדית, החולשת על כל תחומי השפה, המחשבה והחיים האנושיים בכל גיל. זוהי שפה שרואה את הפרט היחיד אבל גם את היחד והאחר.
זוהי שפת הכבוד והאמונה באדם וביכולותיו. יופייה בכך שהיא יוצרת מכנה משותף פשוט, בסיסי, מוחשי, מוכר ומובן, מחד, ובה בעת היא מופשטת ובעלת מסרים רחבים, נוגעת במעמקי הרגש והנפש.
היא שפה, לשון ושיח חברתי. היא מעצימה ומחזקת, ממשיגה ומפתחת מיומנויות רבות ומגוונת – תבונה רגשית, סקרנות ויצירתיות. היא משכללת את החשיבה, את הלשון, את שאלת השאלות וההסתכלות הביקורתית הבונה.
היא מבנה דמוי עצמי ובטחון פנימי וחברתי. היא מאפשרת להגיע לתשובות אבל גם להכיל אי ודאות.
שפת הכוחות עבורי היא דרך, תהליך ולא מטרה ידועה מראש. היא מיצרת ויוצרת חירות אמיתית וסביבה אנושית
נפלאה, היא יוצרת תחושת ערך וכבוד היא מעצימה ומרחיבת לב.
אז תודה לך, משפחת אגוז היקרה שלנו. מזל שזכינו להתקבץ יחד –
ילדים, הורים וצוות וליצור קהילה ושפה יחודית משלנו. מכאן השמיים הם
הגבול....וגם הם לא בטוח.
באהבה ובקול הכח,
עליזה (אמא של ענת)